#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תרומת הדשן ובגדי כהונה הוו שני כתובים הבאין כאחד.<br>והרי לפי רבי דוסא בגדי כהונה אינם טעונים גניזה, אלא ראויים לכהן הדיוט ומותרים בהנאה.&nbsp;	לפי רבי דוסא תרומת הדשן ועגלה ערופה [שכתוב בה 'שם', שם תהא גניזתה] הם שני כתובים הבאים כאחד.	יומא פרק חמישי ס א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למ""ד שני כתובים הבאים כאחד מלמדים, מדוע לא נלמד מתרומת הדשן ועגלה ערופה שדבר שנעשית מצוותו מועלין בו.&nbsp;"	כי בשניהם יש מיעוט. בתרומת הדשן כתוב 'ושמו', ובעגלה ערופה כתוב 'הערופה'.	יומא פרק חמישי ס א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע צריך שלש לימודים שאין מעילה בדם קדשים.	<ul><li>אחד למעט שעל דם אין דין נותר.</li><li>אחד למעט שעל דם אין דין מעילה.</li><li>אחד למעט שעל דם אין דין טומאה.</li></ul>	יומא פרק חמישי ס א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אלו חלקים בקרבן חייבים עליהם משום פיגול.	כל שיש לו מתירין בין לאדם בין למזבח - כלומר שאחרים מתירים אותו או לאכילת אדם או לאכילת מזבח - חייבין עליו משום פיגול.	יומא פרק חמישי ס א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל שיש לו מתירין בין לאדם בין למזבח. מהם.&nbsp;&nbsp;	"מתירין לאדם - בשר קדשים הנאכל.&nbsp;<span style=""font-size: 16pt;"">שתלוי בזריקת הדם, כדכתיב 'ודם זבחיך ישפך', והדר 'והבשר תאכל'.</span><div>מתירין למזבח - אימורין.&nbsp;<span style=""font-size: 16pt;"">שזריקת הדם מכשרתן למזבח, כדכתיב 'וזרק הכהן את הדם על מזבח ה'', והדר 'והקטיר החלב לריח ניחוח'.</span></div>"	יומא פרק חמישי ס א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל שיש לו מתירין בין לאדם בין למזבח חייבין עליו משום פיגול.<br>מה בא למעט.	דם והקומץ.	יומא פרק חמישי ס א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל שיש לו מתירין בין לאדם בין למזבח חייבין עליו משום פיגול.<br>מנלן.	דגמרי' משלמים, דפיגול בשלמים כתיב, ושלמים יש להן מתירין למזבח ומתירין לאדם, שהדם מתיר את אימוריהן למזבח ובשרם לאכילה.	יומא פרק חמישי ס א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"א""ר יהודה אימתי בדברים הנעשין בבגדי לבן מבפנים אבל דברים הנעשין בבגדי לבן מבחוץ אם הקדים מעשה לחבירו מה שעשה עשוי. <br>רבי נחמיה אומר בד""א בדברים הנעשים בבגדי לבן בין מבפנים בין מבחוץ אבל בדברים הנעשים בבגדי זהב מבחוץ מה שעשה עשוי. <br>אמר ר' יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו. מה הבינו בהו""א. ומה הקשו."	"אמר קרא 'והיתה זאת לכם <u>לחוקת</u> עולם אחת בשנה'. <br>רבי יהודה סבר מקום שמתכפרין בו פעם אחת בשנה (קה""ק) בו נאמרה חוקה.<br>ור' נחמיה סבר דברים המתכפרין בהן פעם אחת בשנה (בגדי לבן) בהם נאמרה חוקה.<br>והקשו, אטו לר' יהודה מקום כתיב."	יומא פרק חמישי ס א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע בגדי כהן הדיוט מותרים בהנאה.	מפני שלא ניתנה תורה למלאכי השרת, שיהיו זריזין לפושטן מיד.&nbsp;	יומא פרק חמישי ס א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למסקנא מהו שרש מחלוקתם של ר' יהודה ור' נחמיה לגבי אם הקדים מעשה לחבירו.	"שיש שני מיעוטים: 'זאת' 'אחת'. ('והיתה <font color=""#ff425b"">זאת</font> לכם לחוקת עולם <font color=""#ff425b"">אחת</font> בשנה')<br>לר' יהודה אחד ממעט בגדי לבן בחוץ, ואחד ממעט בגדי זהב.<br>לר' נחמיה אחד ממעט בגדי זהב, ואחד ממעט שפיכת שיריים, אע""פ שהן נעשין בבגדי לבן."	יומא פרק חמישי ס ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מדוע לר' יהודה אין צורך למעט שיריים בהקדמת העבודות.	שאין סברא למעט שיריים יותר משאר עבודות הנעשים בבגדי לבן בחוץ. שאם מעכב בהם כסדרן,&nbsp;אף שירים מעכבי, ואם לא מעכבים, גם שיריים לא מעכבים, דמאי חזית למעוטה. (וסובר שמעכבים)	יומא פרק חמישי ס ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מי שסובר ששפיכת שיריים מעכבת, מה יעשה אם נשפך הדם לפני שפיכת השיריים.	יביא פר אחר, ויתחיל במתנות שעל מזבח הפנימי כדי שיהיו לו שיריים, וישפוך על יסוד המזבח החיצון.	יומא פרק חמישי ס ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	תניא 'וכלה מכפר את הקודש', אם כפר כלה ואם לא כפר לא כלה, דברי ר' עקיבא, אמר לו ר' יהודה, מפני מה לא נאמר אם כלה כפר ואם לא כלה לא כפר, שאם חיסר אחת מן המתנות לא עשה ולא כלום. מאי ביניהו. 2	רבי יוחנן ור' יהושע בן לוי. <br>חד אמר משמעות דורשין&nbsp;איכא בינייהו [מר משמע ליה הכי ומר משמע ליה הכי].<br>וחד אמר שירים מעכבי איכא בינייהו [רבי עקיבא סבר שירים לא מעכבי, והכי קאמר, אם כפר עיקר המתנות כלה ואפי' לא שפך שירים, ורבי יהודה סבר מעכבי, והכי קאמר, אם כלה הכל אז כפר, ואם לא כפר הכל אין הכפרה של מתנות כפרה].	יומא פרק חמישי ס ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ומי אמר ר' יוחנן הכי והאמר רבי יוחנן תנא ר' נחמיה כדברי האומר שירים מעכבי, קשיא.<br>מה הקושיא.	שר' יוחנן אמר שמחלוקת ר' יהודה ור' נחמיה היא מה דורשים מ'זאת' ומ'אחת', וחולקים האם שיריים מעכבי, דלר' נחמיה שיריים לא מעכבי, וכאן ר' יוחנן אומר שלר' נחמיה שיריים מעכבי.&nbsp;	יומא פרק חמישי ס ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	היכן אמר ר' נחמיה שיריים מעכבי.	שאומר: שיירי הדם שהקריבן בחוץ חייב, אלמא עבודה הן בפנים, וקרינן בהו 'ואל פתח אהל מועד לא יביאנו ונכרת'.&nbsp;	יומא פרק חמישי ס ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רבי חנינא&nbsp;קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר לא עשה ולא כלום.&nbsp;<div>מדוע חשבנו שאינו סובר כרבי יהודה, ומה דחינו.</div>	כי לר' יהודה&nbsp;חוקה נאמרה רק בדברים הנעשים בבגדי לבן מבפנים, ושחיטה הרי נעשית בחוץ ומדוע שתעכב את החפינה.<br>ודחינו: אפי' תימא ר' יהודה, צורך פנים כפנים דמי.	יומא פרק חמישי ס ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אמר רבי חנינא קטורת שחפנה קודם שחיטתו של פר לא עשה ולא כלום. מה הקשו עליו ממשנתינו, ומה ענו.	"תנן אם עד שלא גמר מתנות שבפנים נשפך הדם, יביא דם אחר ויחזור ויזה בתחילה מבפנים, והרי לדברי רבי חנינא חפנו את הקטורת לפני הפר השני ששוחטים עכשיו, והיא פסולה.<br>וענו שאה""נ צריך להביא שוב קטורת לאחר שחיטת הפר השני, אלא שהמשנה לא דיברה על זה."	יומא פרק חמישי ס ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כל זמן שלא נזרק הדם אסור לאכול את הבשר. מנין.	דכתיב 'ודם זבחיך ישפך', והדר 'והבשר תאכל'.	יומא פרק חמישי ס א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	זריקת הדם מכשירה את האמורים למזבח. מנין.	דכתיב 'וזרק הכהן את הדם על מזבח ה'', והדר 'והקטיר החלב לריח ניחוח'.	יומא פרק חמישי ס א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האוכל דם שהוא גם נותר בשוגג, האם חייב חטאת אחת או שתי חטאות.	חייב חטאת אחת. משום דם.	יומא פרק חמישי ס א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האוכל דם שהוא נותר, והזיד בנותר ושגג בדם, האם חייב כרת על הנותר.	לא.	יומא פרק חמישי ס א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם אכל דם קדשים בטומאת הגוף בשוגג, כמה חטאות חייב.	אחת. משום דם.	יומא פרק חמישי ס א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אכל דם קדשים בטומאה, ושגג בדם והזיד בטומאה, האם חייב כרת.	לא.	יומא פרק חמישי ס א		
